חדשות ואירועים

גזענות? התמודדות?

המסמך "גזענות? התמודדות? הצעות למערכת החינוך" ​- תוצר התרגיל הקבוצתי שנושאו נבחר לבקשת משרד החינוך, הוצג על-ידי עמיתי מחזור כ"ב של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית


 
מהן הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם הגזענות במערכת החינוך בישראל, על מגזריה השונים? כיצד להתמודד עם גזענות במרחב האינטרנטי? וכיצד למדוד את יעילותן של תכניות למאבק בגזענות?
 
אלה רק כמה מן השאלות שהעלו עמיתי מחזור כ"ב בתרגיל הקבוצתי שלהם, שנושאו – דרכי ההתמודדות עם הגזענות במערכת החינוך – נבחר לבקשת משרד החינוך. את המסמך גזענות? התמודדות? הצעות למערכת החינוך העמיתים הציגו בבימת מנדל שנערכה במכון מנדל למנהיגות.
 
המסמך כולל כמה המלצות מרכזיות הנוגעות להתמודדות עם תופעת הגזענות במערכת החינוך. לדברי מחבריו, התמודדות זו צריכה להיעשות בתהליך ארוך ורציף, ולא באמצעות תכניות התערבות קצרות וחד-פעמיות. עוד ממליץ הדוח להסתמך על הכוחות הפנימיים במערכת החינוך, ולא על גורמים חיצוניים שהם בגדר אורחים לרגע.  
 
רק משעה שמורים יחושו עצמם כמי שרשאים – ומסוגלים – לדון בנושא ברצינות ובאורח מתמשך, יהיה אפשר להתחיל תהליך חינוכי שבכוחו לצמצם את התופעה.
 
– מתוך המסמך "גזענות? התמודדות? הצעות למערכת החינוך" 
"המורים והמנהלים", כותבים העמיתים, "הם הגורמים המשפיעים ביותר על תפיסת העולם, הערכים וההתנהגויות של התלמידים". תכניות בעלות אופי של "מלמטה למעלה", המגובות במנגנון מתאים של מתן תמריצים, "מייצרות הזדהות, אמונה ובסופו של דבר גם אפקטיביות גבוהה. תכניות המוכתבות על-ידי משרד החינוך, אף שלעתים הן עונות על צורך מיידי, השפעתן פחותה... התהליך החינוכי איננו יכול להיות מנותק מההקשר הספציפי של בית הספר והסביבה. לפיכך, יש להעדיף פעולות ותהליכים חינוכיים שיגדירו מרחב ועקרונות פדגוגיים המביאים בחשבון את מאפייניו הייחודיים של בית הספר, על פני תכנון אחיד וקבוע לכלל המסגרות". לקריאת המסמך המלא הקליקו כאן.

 
"הדרך הראויה ביותר היא מה שאפשר לכנות בשם 'חינוך אגבי'... לא כיום שיא, אלא כמשהו שהוא חלק מהשגרה, חלק מהיום יום", הוסיףד"ר ניר מיכאלי, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "התהליכים העמוקים ביותר הם אלה שמתרחשים בתוך השיעורים, בתוך מקצועות הלימוד, בתוך השגרה כבדרך אגב".
 
"אי-אפשר לנכס לעצמך את הגזענות, אי-אפשר להגיד 'זה קורה רק לי, רק אני קורבן של גזענות'." התייחס ד"ר איימן אגבאריה, מנהל תכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך במכון מנדל למנהיגות, למורכבות של המונח גזענות. "לפעמים אותם אנשים, אותם בני נוער שמבצעים פשעי שנאה, גם הם קורבנות של גזענות". 

​​​​בימת מנדל, שנערכה ב-15 בדצמבר, היא הראשונה לשנת הלימודים הנוכחית. הבימה היא זירה העוסקת בנושאי יסוד בחברה הישראלית, ומטרתה להעשיר את השיח בקהילת מנדל ובציבור הרחב ולהעמיקו באמצעות מפגשים עם מיטב החוקרים והוגי הדעות, מעצבי המדיניות ואנשי השטח. ​​​​

 

"עלינו, כולנו – בכירי המטה, מנהלים, מורים ותלמידים – לחשוף את הגזענות שבתוכנו כדי שנוכל לטפל בה ולשנות את התנהגותנו."

– מתוך המסמך "גזענות? התמודדות? הצעות למערכת החינוך"

על גזענות במקרא – פרופ' משה הלברטל
 
"גזענות נוצרת בארבעה שלבים, והראשון שבהם הוא הזרה", התייחס פרופ' הלברטל לשאלת מקורה של הגזענות, בהתבססו על סיפורם של בני ישראל במצרים (שמות א, ח-כב).

"הנה עם בני ישראל" – יוצר פרעה את החיץ בין עמו ובין "עם" בני ישראל. ומשנוצרה הזרות, מופיעה גם ההפחדה: "פן ירבה... ונוסף גם הוא על שונאינו" – פרעה מציג את בני ישראל כגיס חמישי. "ויקוצו מפני בני ישראל" – תחושת המיאוס באחר, הגועל, ומכאן הדרך אל "היאורה תשליכוהו" קצרה.

לטענתו של הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית וחבר סגל מכון מנדל למנהיגות, ביסודו של המאבק בגזענות צריכה לעמוד תחושת האנושיות המשותפת, המונעת את ההזרה.