האם וכיצד אפשר לשפר את איכות מסגרות החינוך לגיל הרך? מה נדרש ממשרד החינוך כדי להיות ערוך להעברה אפשרית של האחריות על מסגרות הגיל הרך ממשרד הכלכלה? לבקשת משרד החינוך עסקו עמיתי מחזור כ"ג של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בתרגיל הקבוצתי שלהם השנה בשאלות אלו. המסמךהגיל הרך מוצא מקום לצמוח בו הוצג באירוע שנערך בבית הספר בתחילת חודש פברואר.
עמיתי מחזור כ"ג בחנו שלושה היבטים מרכזיים בתחום הגיל הרך: "אחריות המדינה ותפקידה ביחס לילדי הגיל הרך; צורכי גיל הרך וטיב המענה הציבורי הניתן להם כיום; והיבטים ארגוניים ומקצועיים של המערכת הקיימת והמעבר הצפוי. להשלמת התמונה נבחנו בקצרה היבטים חוקיים ותקציביים של הנושא" (מבוא, מסמך התרגיל הקבוצתי). מבין הממצאים סקרו העמיתים את מצבם של מעונות היום לגיל הרך בהשוואה למדינות ה-OECD על-פי קריטריונים של נגישות ואיכות. לדבריהם, "תחום החינוך לגיל הרך במדינת ישראל (מגיל לידה ועד גיל 3) התנהל לאורך השנים באחריות משרד הכלכלה, מתוך התפיסה שמעונות היום הם אמצעי להסרת חסמים בפני השתלבות נשים בשוק העבודה... המעבר האפשרי של האחריות על החינוך לגיל הרך למשרד החינוך הוא שעת כושר לביצוע הערכה מחודשת של היעדים המובילים את התוויית המדיניות בתחום".
הטענה המרכזית במסמך היא שלנוכח הפערים הגדולים במדינת ישראל, ולצד הבנת הקריטיות של הגיל הרך להתפתחות האדם בטווח הארוך, יש לקדם שוויון הזדמנויות מהותי. לפיכך, המסמך ממליץ לתת עדיפות לשיפור האיכות של מעונות היום ומסגרות החינוך לגיל הרך, ולקדם באופן סלקטיבי את הנגישות למוסדות אלו בקרב אוכלוסיות מוחלשות, על-פי קריטריונים סוציו-אקונומיים.
משה ויגדור, מנכ"ל קרן מנדל-ישראל, פתח את הערב בברכות לעמיתי מחזור כ"ג ולסגל בית הספר, ומסר גם את ברכת יו"ר הקרן, מר מורטון מנדל, ושל נשיא הקרן, פרופ' יהודה ריינהרץ.
"הבחירה שלכם, להתבונן בשאלת מסגרות הגיל הרך במשקפיים המבקשות להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של החברה שלנו – הפערים – היא בחירה ערכית, מעוגנת בתפיסת עולם, הרואה את המדינה, על מערכת החינוך שלה, כנושאת באחריות מלאה לצמצום פערים ולחברה צודקת יותר", אמר דני בר גיורא, מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. "את תפיסת העולם השכלתם לתרגם להמלצות מעשיות... החיבור בין חזון למעשה הוא כל התורה המנדלית על רגל אחת", אמר.
אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, התייחס להמלצה העיקרית של המסמך: "מה שמאוד יתמוך במגמה להתחיל לעסוק במעונות היום הוא ההבנה שהולכת וחודרת, שהגיל הרך הוא חשוב מאוד, ואם פעם ראו בו סוג של 'נטפל בכל הבעיות אחר כך', זה כנראה לא נכון."
אריאל לוי, ראש המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, בירך על המסמך ואמר שגם לדעתו נקודת המוצא הנכונה לטיפול במעונות היום היא טובת הילד. לוי העלה סוגיות נוספות המצריכות דיון: האם להחיל חוק חינוך חינם חובה גם על גילאים אלו? וכיצד להתייחס למצב הקיים, שעל-פיו הורים שאינם עובדים אינם זכאים להשתתפות במימון מעונות יום?
ד"ר אסתר עדי-יפה, ראש המגמה לגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן וראש המעבדה לחקר התפתחות הילד, דיברה על ההכשרה הדרושה לשם טיפול בילדי הגיל הרך. "צריכה להיות תמיכה של המדינה בנושא ההכשרה לטיפול בגיל הרך", אמרה. "ההכשרה שיש כיום מתמקדת בגילאי 5 ומעלה. אין הכשרה מוסדרת לגילאי 4-3 ולגילאי לידה עד 3. המדינה צריכה להשקיע בזה, ויש מעט מאוד מסגרות שמתייחסות לזה".
"בכל פעם שמערכת החינוך מתרחבת, או תכניות מיוחדות מופעלות, הנהנים העיקריים הם השכבות החזקות, משום שהן יכולות לנצל טוב יותר את המערכת", אמר פרופ' נח לוין אפשטיין, פרופ' לסוציולוגיה ולשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, החוקר את נושא האי-שוויון. "אם רוצים לעשות איזשהו שינוי, אין ספק שחייבים לעשות העמקה כדי לנסות לצמצם קצת את הפערים האדירים בחברה הישראלית".
התרגיל הקבוצתי בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, הנערך מדי שנה, הוא הזדמנות להתגייס לסיוע בחשיבה על פתרון בעיה הנמצאת על סדר היום במערכת החינוך בישראל. מבחינה לימודית, התרגיל הוא הזדמנות לשוב ולתרגל את הנחות היסוד של בית הספר, ולפיהן כדי להוליך שינוי משמעותי בעולם יש להתהלך בגשר שבין עולמם של אנשי התיאוריה לבין עולמם של אנשי המעשה.
