במהלך לימודיו כל עמית מגבש תוכנית לימודים אישית המאפשרת לו להעמיק את עולם הידע המקצועי והאינטלקטואלי בתחום התמחותו ולהרחיבו לכיוונים חדשים. פיתוח תחום העניין האישי כולל גיבוש חזון המונחה על-ידי השקפת עולם ועמדות ערכיות, לימוד עומק תיאורטי ומעשי של תחום הפעולה, ותרגומם לתוכנית פעולה בעולם המעשה. לאורך תהליך הלמידה עומד כל סגל בית הספר לרשות העמיתים, ונוסף על כך יש להם האפשרות להתייעץ עם מומחים מקצועיים (משדה המחקר או מהשטח) בארץ ובחו"ל, וכן לנסוע במהלך השנתיים לנסיעת למידה אישית בחו"ל, שבמהלכה יוכלו לפגוש הלכה למעשה את המחקר והמעשה החינוכי המיטבי והחדשני, כל אחד מהם בתחום העניין שלו.

ההנחיה האישית נערכת לאורך השנתיים ונועדה ללוות ולקדם את העמיתים במסעם הלימודי האישי. תפיסת ההנחיה האישית מבוססת על ההנחה שתכנים והתנסויות שעולים במסגרת תוכנית הלימודים מהווים מושא להתבוננות וללמידה לצורך גיבוש הזהות האישית-מקצועית של העמית. ההנחיה נועדה לתווך בין תוכנית הלימודים הקבוצתית לתהליך הלמידה האישי, לסייע בבנייה של תוכנית הלימודים האישית, ולתמוך בלמידה ובתכנון של השינוי שהעמית רוצה להוביל בעולם.

ההתנסות הארגונית היא פרק לימוד המתרחש בשדה העשייה. במסגרת פרק זמן משמעותי בתקופת לימודיהם, יצטרפו העמיתים לארגון או לבעל תפקיד שהם מבקשים ללמוד לעומק, יצפו, יפגשו ויבצעו מטלות נקודתיות שמקדמות אותם. המפגש הפעיל והבלתי אמצעי מזמן היכרות עם אופני פעילותם של ארגונים, ניתוח דינמיקה ארגונית והתייחסות לדרכים שבהן אדם נוטל ומתייחס לתפקיד בארגון. במקביל מוצעת לעמיתים סדנה לליווי הסטאז', בקבוצות קטנות, המאפשרת עיבוד, ניתוח, שיתוף והמשגה.​

הסדנה משמשת מרחב לשיח עמיתים על תחומי העניין האישיים שלהם. בסדנה מתרגלים העמיתים הרגלי עבודה וחשיבה הנחוצים להובלת מעשה בשדה החינוך. הסדנה מזמנת חשיבה על שאלות יסוד הנוגעות לענייני חינוך וחברה, שכלול הרגלי התייעצות, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגום רעיונות לתוכנית בת-ביצוע. לצד זה היא מאפשרת תרגול הצגת רעיונות בכתב ובעל פה ולמידה מהניסיון ומהמומחיות המגוונים של החברים בקבוצה.

לימודי הליבה בבית הספר מתמקדים בארבעה תחומי תוכן: חינוך, רוח ויהדות, מדיניות, החברה בישראל. פתיחת צוהר לעולמות הידע הללו מסייעת לעמיתים בעיצוב חזונם וזהותם האישית והמקצועית, מעניקה להם שפות שונות לקריאת המציאות, מזמנת חשיבה על יצירת קשרים ביניהן ומשמשת מרחב לפיתוח שפה משותפת ודפוסי התייעצות ולמידה פוריים בין העמיתים.

חינוך

לימודי החינוך מבקשים לחשוף את העמיתים למגוון תאוריות, השקפות ופרקטיקות חינוכיות, ולפתח התבוננות מעמיקה בקשרים שבין עולם הרעיונות למעשה החינוכי. מטרת הלמידה היא לפתח תפיסה ושיקול דעת חינוכיים לשם גיבוש זהות מקצועית חינוכית.

להלן פירוט הקורסים שנלמדו ביחידה זו בשנת הלימודים תש"ף:

ניתוח אתנוגרפי של מוסדות חינוך ושל פעילות חינוכית (כולל שבוע תצפית בבתי ספר ברחבי הארץ); לימודי הוראה; תכליות החינוך; שלושה גלים של רפורמות בחינוך הציבורי; תולדות מערכת החינוך הישראלית; שיקולי דעת בבניית תוכניות לימודים; תכנון המעשה החינוכי.

תחומי הרוח והיהדות

לעיסוק בתאוריות פילוסופיות השלכות מעשיות מכריעות. העוסקים בחינוך ובתיקון חברתי עושים זאת מתוך השקפת עולמם, המפורשת או המובלעת, על אודות האדם והחברה הראויים, ועל אודות ה'אני', ה'אנחנו' וה'אחר/ים'. לימודי הרוח והיהדות מבקשים להפוך את המובלע למפורש, להרחיב ולהעמיק את הבנתם של העמיתים, את השקפת עולמם ואת זהותם כמו גם את השקפת עולמם של השונים מהם מתוך עמדה ערכית פלורליסטית.

להלן פירוט הקורסים שנלמדו ביחידה זו בשנת הלימודים תש"ף: 

פלורליזם ופלורליות; למידה מן הכתב: בין אפלטון לספר הזוהר; מחשבה פוליטית וישראל; האדם הראוי; רישום כנפיים: יסודות השירה; יחיד וקהילה בסיפורת.

מדיניות

לימודי המינהל והמדיניות מבקשים לחזק את היסודות המקצועיים הדרושים למנהיגים חינוכיים לפענוח מורכב של עולם המעשה ולפעולה לשם עיצובו. חיזוק זה כולל לימוד יסודות עיוניים ומעשיים, המאתגרים את הדעה הרווחת ואת הנחות היסוד המקובלות. הלימודים כוללים מגוון התנסויות בעולם המעשה, בהן עריכת ניתוח מדיניות וניתוח יישום ממגוון אסכולות, בנושאים מערכתיים, המוגשים לבעלי עניין רלוונטיים. 

להלן פירוט היחידות שנלמדו בנושא זה בשנת הלימודים תש"ף: 

יסודות המינהל הציבורי; תאוריות דמוקרטיות ומינהל; ארגונים ציבוריים; כלכלה ציבורית ותקצוב ציבורי; תאוריות במדיניות ציבורית; ניתוח מדיניות (במסגרת יחידה זו נכתב השנה נייר מדיניות בנושא התמודדות מערכת החינוך עם האתגרים שהציבה מגפת הקורונה); השלטון המרכזי, השלטון המקומי והחברה האזרחית בישראל; רשתות מדיניות ומשילות משולבת; רגולציה ופיקוח בחינוך; קבלת החלטות; יישום מדיניות וניתוח יישום; והערכת מדיניות.

לימודי החברה בישראל 

לימודי החברה בישראל עוסקים בהקשר החברתי שבו פועלת מערכת החינוך בישראל ומבקשים להעניק לעמיתים פרספקטיבה רחבה לגיבוש חזונם ודרכם החינוכית בהקשר זה. 

להלן פירוט הקורסים שנלמדו ביחידה זו בשנת הלימודים תש"ף:

סיפור ישראלי – מחלוקות פנים-מגזריות כבסיס להבנת החברה; החברה בישראל דרך הפריזמה של הגבול; היסטוריה משותפת – נרטיבים מרובים; מחשבה היסטורית, זיכרון, אני ואנחנו – מהפרטי אל הכללי.

לימודי הבחירה, המוצעים לעמיתי שני המחזורים יחד, נועדו להוסיף נדבך דינמי ומרחיב לתוכנית הלימודים ולתת מענה נוסף לשונות בתחומי העניין של העמיתים. חברי הסגל והעמיתים מוזמנים להשתתף בבניית קורסי הבחירה ובהעברתם. תוכנית לימודי הבחירה מתגבשת במהלך השנה על פי תחומי העניין שעלו. במסגרת זו התקיימו לאורך השנים קורסים בנושאי פדגוגיה מתקדמת, אמנות וחינוך, רוח ותרבות, מדיניות, דילמות חברתיות ועוד.

מטרתם הראשונה של המפגשים הקבוצתיים היא טיפוח תנאים לקיומו של אתוס הלמידה של בית הספר. מהלך זה מנסה לטפח היכרות בין שונים מתוך פתיחות קשובה להשקפות ולעמדות שונות, ולעצב מרחב למידה בטוח ומפרה. מטרתם השנייה היא למידה הנשענת על ניסיונם המקצועי של העמיתים, מתוך התמודדות משותפת עם אתגרים המעסיקים אותם; מטרתם האחרונה היא ביצוע רפלקסיה על תוכנית הלימודים. במסגרת זו התקיימו יחידות הלימוד הבאות: זמן קבוצה; מרחב לימודים פתוח, סדנת חיבור פותח וסדנאות אמן.

במהלך השנה מתקיימים סיורים לימודיים בני כמה ימים. הסיורים מאפשרים לעמיתים לפגוש פעילות חינוכית וחברתית בזירת העשייה ולשכלל את כישורי ההתבוננות והלמידה מתוכה. תשומת לב מיוחדת  ניתנת למעברים שבין המעשה לבין המשגה ותאוריה. הסיורים גם מזמנים חוויות משותפות התומכות בבניית חיי הקבוצה, ואף הן משמשות משאב ללמידה. דוגמאות לנושאי סיורים: בעקבות למידה; מפגשי קהילות – עיירות פיתוח כמקרה מבחן; בין היחיד ליחד – הפנימייה החינוכית כמקום מבחן; שימור ושינוי – התנועה הקיבוצית כמקרה מבחן.​

מטרת התרגיל הקבוצתי לגייס את קבוצת העמיתים לחשיבה משותפת על פתרון בעיה הנמצאת על סדר יומה של מערכת החינוך בישראל. התרגיל מעניק הזדמנות לתרגל תנועה בין עולם התיאוריה לעולם המעשה. תהליך העבודה כולל בירור הערכים שהעמיתים מבקשים לקדם, התמחות מקצועית בנושא הנבחר, ותרגום יסודות אלו למדיניות בת-ביצוע. התהליך מדמה מצב קיים בעולם המעש​​ה, שבו אנשים בעלי עמדות והשקפות מגוונות מתבקשים לגבש מדיניות אחת. את תוצרי התרגיל מגישים העמיתים לקובעי המדיניות, ומציגים אותם לפניהם ולפני קהילת מנדל ובעלי עניין נוספים. לאורך השנים עסקו התרגילים בכמה נושאים, ובהם: הגיל הרך, גזענות במערכת החינוך, השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, תפקידן של מכללות החינוך בקידום מערכת החינוך בישראל וצמצום הפערים וקידום השוויון במערכת החינוך.